הרעיון להקים גינה לקבוצת הוותיקים במרכז צ'יימס כפר סבא עלה לפני מספר שנים אך הנחת אבן הפינה וביצוע שלב א' של התכנית החלו ב 2014 עת ריצפו וגידרו את החצר, פתחו דלת בקיר יחידת הוותיקים לחצר לאפשר כניסה ישירה ואינטימית לחצר, בנו פרגולה, רכשו ריהוט גן וחיפו בעץ את הקירות החיצוניים של הבניין לאפשרות של גינון אנכי. מימנו את הנ"ל קרן שלם, עירית כפר סבא ותורם פרטי .
הוגי הרעיון ראו לנגד עיניהם עבודה ושהייה באוויר הפתוח ובגינה ירוקה , פנינה בתוך מתחם מתועש, שתסייע בהפגת מתחים, תזמן רגיעה ואף ותשפר יכולות רבות כגון קשב וריכוז. עבודה בגינה הינה מקור לסיפוק, הנאה, העלאת תחושת האחריות וכמובן גם מקום ליצירה ויצרנות לעשייה ותעסוקה. גינון בכלל הוא מקור למשמעות ולעיתים אף להגשמה.
גינון וטיפול בצמחים מסייע בפיתוח ביטחון ודימוי עצמי וכן מזמן הזדמנות למטפל בצמחים חווית שליטה בחייו ובסובב אותו. בגינה מתחברים לתהליכי קמילה וצמיחה שעוברים על הצמח ועל אנשים בכלל בפרט מזדקנים.
שלב ב' החל לקראת סוף 2015 עם הגעתי למע"ש כגננית טיפולית. הגעתי עם דף שמצדו האחד חלק ופתוח להכרת הצרכים של בעלי הצרכים המיוחדים ומצדו השני עם ניסיון שנרכש בעבודה טיפולית במקומות אחרים. ניסיון ששם דגש רב לכבודם של הנמצאים, מטופלים וצוות מנוסה כאחד. הגעתי עם כוונה ורצון עז לעשות את מלאכתי תוך מתן זמן לתהליכים ולקצב אישי עם הידיעה ששום דבר לא בוער ותפסת מרובה לא תפסת. לגן קצב משלו.
באמתחתי אפשר היה למצוא זרעים של גמישות, זרעים של התמודדות עם אכזבות ותסכולים וכמו כן זרעים של אמונה, שמחה וגמישות.
העבודה התחילה כשהמטופלים אספו ציוד גינון שהיה במע"ש, משטחים, עציצים, דליים, כלי עבודה, עגלות , צמחים (יהודי נודד, ירקה, פיקוס בנימינה) ועוד.
די מהר עשינו הזמנה גדולה במימון עירית כפר-סבא. ההזמנה כללה ציוד השקיה, מכלים, כלי עבודה קטנים וגדולים, שקי תערובת שתילה, דשן, עצי פרי (תפוז סיני, פיטנגו, פסיפלורה, גויאבה תותית), שיחי נוי ריחניים (יסמין, יערה), צמחים עונתיים, צמחי תבלין ותה, בצלים, פקעות, זרעים ועוד.
בהזמנה חשבנו על גינה נעימה שתפעיל את כל החושים, תאפשר לעקוב אחרי זרעים ואחרי שיחים בוגרים. חלק מהצמחים ירוקים כל השנה וחלק נשירים. הרב גוניות של הגינה תאפשר שיח פתוח אודות החיים.
כשהגיעו הצמחים הרבים קשה היה להישאר אדיש. ההתלהבות היתה של חניכים וצוות כאחד היתה גדולה. התחילה מלאכת הקמת הגינה. החברים ראו את המשאית ואת הארגזים והתחילו להגיע. חלקם נשלחו בהמלצת הצוות והיו שנרתמו והתייצבו בכוחות עצמם. חלקם היו חדשים בגינון, חלקם עם התנסויות גנניות מבית וחלקם עם ניסיון שרכשו בהוסטלים. עבור חלק מהחברים היה נראה שהגינה מלווה אותם מהגלגול הקודם והם נולדו להיות עובדי אדמה.
החברים מצאו את הכוח להזיז שקי תערובת שתילה ושקי טוף כבדים. הצליחו להעמיס ולשנע משקלים כבדים על עגלות. הזיזו משטחים והערימו אותם זה על זה. כך יצרו מעמד לערוגות מוגבהות. הם טאטאו, גרפו וניכשו עשבים. טמנו פקעות, שתלו, זרעו ועוד ועוד.
הם הישקו את הצמחים עם צינור ועם מזלף וכמובן שבהזדמנות זאת שיחקו במים ונהנו מאוד.
מאוד אהבו להשתמש במזמרות, לצבוע אצטרובלים ולהוציא מהם צנוברים, פעולה שדורשת שליטה ומוטוריקה עדינה.
הבנות שבחבורה ביקשו שוב ושוב להצטלם. כולם אהבו את טקס סיום המפגש שיש בו סיכום קצר ושתיית תה צמחים מהגינה כמובן.
בגינה יש הזדמנויות לכולם לבטא עזרה הדדית, שיתוף פעולה, חשיבה טכנית, וויסות כוחות. רואים מי יודע להמתין בסבלנות. מי לומד להתאזר בסבלנות. בגינה מתקיימת למידה. ושוב נוכחים לדעת שאף פעם לא מאוחר ללמוד.
העבודה נעשית באופן יחידני או בקבוצות. כרגע פעילים כ- 15 שותפים קבועים בזמנים קבועים לנעשה בגינה.
בט"ו בשבט כל החברים חוו חווית גינה כשהעתיקו צמחים מכלי קטן לכלי גדול. חשו את האדמה ואת הצמחים. כל השתילים (אמנון ותמר) ששתלו כל חברי המע"ש מהווים קיר ירוק וססגוני של כולם בכניסה למקום.
יחד עם זאת אסור לשכוח שבגינה כמו בחיים חווים גם תסכולים ואפשר ללמוד מאכזבות ולהמשיך הלאה.
מאוד חשוב היה למצוא לכל צמח את הפינה, האור, כמות המים ועוד צרכים שמתאימים לו וכך גם למצוא לכל מטופל את הפעולה הגננית שטובה לו, (לפי נטיות, כישורים והעדפות) וכן את פיסת האדמה שנוחה ונעימה לו.
יש כאלה שגינת הוותיקים משמשת להם רק מקום של מנוחה אסטטי ומלבלב, פורח ומריח.
מאוד מרגש לנו כאנשי צוות זה להיות עדים לגאווה, לנחת ולהתרגשות הקורנת מפניהם של העובדים לאחר שהצליחו לעשות עבודות שעבורם זאת הפעם הראשונה.
כעת הגינה קיימת, נושמת, משתנה ומתחדשת. ויש שינויים שהם שינויים של הטבע ויש שינויים שהמטופלים יוזמים. ממש כמו בחיים. בכל מקרה העבודה בגינה אף פעם לא מסתיימת וטוב שכך!
בפאן האישי, בתפקידי כגננית הטיפולית במרכז בכ"ס המקום היה לי עד מהרה לאדמה רכה ומחבקת. כל הנפשות הפועלות החל מהמנהלת, המדריכים המסורים, המטפלים הנוספים, המטופלים, אב הבית ואפילו עובדי עבודות שרות חייכו והאירו לי פנים. ניכר שהם מנוסים בקבלה והכלה. הם שאפשרו לי לחוש נוחות ונינוחות.
סמכו עלי, האמינו בי , לא שאלו יותר מידי שאלות והציעו לי תקציב מכובד להקמת גינה לוותיקים.
אין מה לומר קל להתחיל במקום שאתה רצוי, במקום שבו ההדדיות מתקיימת.
הכותבת: גילי שיידון, גינון טיפולי
