בכנס בנושא הפרעות אכילה אצל פעוטות הציג צוות רחב של המעון את אסטרטגיית העבודה הרב-צוותית עם פעוטות הסובלים מבעיות אכילה ושיתפו במקרה של עבודה עם פעוט ומשפחתו באתגר זה.
הפרעות אכילה אצל תינוקות וילדים צעירים מוגדרות כקושי מתמשך סביב מתן תזונה מתאימה ומספקת. הגדרה רחבה זו כוללת קבוצות שונות של ילדים הסובלים מהפרעות מסיבות שונות , מהפרעת בליעה ועד לתגובה להפרעות סביבתיות או פסיכו-סוציאליות.
המחלקה להתפתחות הילד ושיקומו במשרד הבריאות ערכה יום עיון לצוותי מעונות היום השיקומיים לפעוטות עם מוגבלות בנושא אתגרים בקבלת פעוט עם חשד להפרעת אכילה למעון היום השיקומי.
כחלק מהיום החשוב הציג צוות מעון יום שיקומי ציימס שקד באשקלון מקרה מתוך העבודה במעון של ילד עם בררנות אכילה קיצונית. בפאנל הציגו מנהלת מעון שקד ענת שחר, גלי דניאלי- תזונאית המעון, עומרי בוטבול- מטפל רגשי ומדריך הורים וזוהר בוסקילה- קלינאית התקשורת במעון.
מכיוון שבתהליך האכילה מעורבים גורמים רבים מעבר לפן הרפואי, אנשי מקצוע שונים צריכים להיות שותפים בתהליך. בהתאם לכך במעון שקד גובשה אסטרטגיית עבודה ייחודית כשלכל כיתה יש צוות אכילה הנפגש בקביעות, וכולל את התזונאית, הקלינאית, מרפאה בעיסוק, פיזיותרפיסטית, עובדת סוציאלית, מטפלים רגשיים ורכזי הכיתות. במסגרת אסטרטגיה זו הצוות נפגש ועוקב אחרי התפתחות האכילה של כל הפעוטות במעון היום השיקומי, וקובע יעדי עבודה בתחום האכילה. כך נושא האכילה, שהוא אחד הנושאים המשמעותיים ביותר להתפתחות הילד (וגם אחד הנושאים המדאיגים ביותר את ההורים) מקבל מענה ומטופל באופן עקבי על ידי הצוותים.
בכנס הציג צוות מעון ציימס שקד את המקרה של א', פעוט שנקלט במעון בספטמבר האחרון וסירב לאכול ולשתות. הפעוט לא קירב לפיו שום דבר מאכל או שתיה במשך כל שעות שהותו במעון. ההורים של הפעוט היו חלק מהפגישות הרב-צוותיות והיו שותפים לניסיונות לסייע לו להתגבר על החרדה שפיתח ממאכלים שאינו מכיר. לשמחת הצוות בחודש אוקטובר האחרון לאחר עבודה עקבית ומאומצת של הצוותים במעון ותוך הדרכת המשפחה, הפעוט החל לשתות מבקבוק שהביא מהבית, כשהצוות "לא שם לב" כפי שהוגדר באסטרטגיה מראש. בהמשך במהלך חודש נובמבר הסכים כבר הפעוט לשבת ליד שולחן האוכל. במהלך חודש דצמבר החל לשחק באוכל ובינואר התחיל לקרב אוכל לפה תוך כדי משחק. בפברואר, באופן פתאומי ומרגש- החל הפעוט לאכול בתאבון מכל האוכל המוגש במעון.
התהליך של א' היה מרגש ויוצא דופן, ודרש מהצוות ומהמשפחה הרבה אמונה בו ובעצמנו. התהליך לווה בדיונים מקצועיים רבים וגיבוש מטרות קטנות המותאמות ליכולות שלו בדיוק בכדי לאפשר לו להתקדם בקצב שלו ולהצליח לאכול.