מלחמת שאגת הארי משבשת את שגרת החיים של כולנו, אך אנשים עם מוגבלות הם מהראשונים להיפגע. הם מאבדים את השגרה שכה קריטית עבורם, מפסידים טיפולים חיוניים, התקדמות שנבנתה לאורך זמן נפגעת, תחושת החרדה גוברת והבדידות הולכת ומעמיקה.
בהתאם להנחיות פיקוד העורף, נאלצנו לסגור את המסגרות היומיות שלנו דבר שהוביל לכך שרבים ממקבלי השירות שלנו נותרו בבתיהם ללא אפשרות לצאת.
בעקבות כך יוכי נופדג'י, מנהלת מועדונית צ'יימס ונצואלה-קלישר בתל אביב, החלה לחבר בין המתנדבים במועדונית למשפחות של החניכים כדי שיסייעו ויעניקו להם תמיכה וקשר אנושי כשהם בבית סגורים ללא מעש.
אחד החיבורים הללו הפגיש בין ניקול גלפרין, סטודנטית בת 23 מאוניברסיטת תל אביב, לבין אילן, נער בן 18 המרותק לכיסא גלגלים.
מאז תחילת המלחמה, אילן כמעט ולא יצא מביתו. הוא שהה שעות ארוכות במרחב המוגן, והביע מצוקה. בשל המגבלות הפיזיות של אילן, היציאה מהבית הפכה למשימה מורכבת, במיוחד כאשר יש צורך להגיע במהירות למרחב מוגן בכל אזעקה.
ניקול באה לעזור
ניקול נרתמה לסייע ללא היסוס. היא החלה להגיע לביקורים קבועים ולקחת את אילן ליציאות קצרות ובטוחות מחוץ לבית.
"רציתי להגיע ולתת לאילן ולמשפחתו קצת אוויר לנשימה," סיפרה ניקול, "לקחת אותו החוצה בצורה שלא תסכן אותו."
היציאות הללו החזירו לאילן משהו שנלקח ממנו – קשר עם הסביבה ותחושת חופש. במקביל, הן העניקו למשפחה שלו דבר חשוב לא פחות – הקלה, והידיעה שיש מי שנמצא שם ותומך.
תחושה של רוגע
ניקול שיתפה תמונות מאחת היציאות עם יוכי, שהתרגשה מאוד.
"ראיתי רוגע על הפנים שלו," סיפרה יוכי. "אחרי כל מה שאמו תיארה על התקופה בבית, זה היה רגע של הקלה אמיתית לראות אותו רגוע ונינוח".
"אני חושבת שהמעשה הקטן הזה יצר עבורו שינוי משמעותי באווירה," הוסיפה ניקול. "יש שמחה בדברים הפשוטים – לשבת בגינה, להסתכל סביב, ופשוט לצאת קצת מהבית."
שיתוף פעולה עם Impact
ניקול מתנדבת בצ'יימס במסגרת תוכנית Impact של ארגון ידידי צה"ל (FIDF), המעניקה מלגות ללוחמים משוחררים בתמורה לפעילות חברתית משמעותית. היא הגיעה לעמותה עם ניסיון קודם ועם חיבור עמוק לאנשים עם מוגבלויות. "כבר בתיכון התנדבתי בכנפיים של קרמבו", היא מספרת. "אהבתי מאוד את תחושת המשמעות בעבודה עם ילדים עם מוגבלויות – וזה מה שהוביל אותי לבחור בצ'יימס".
החיבור הולך ומעמיק
"מה שמיוחד בצ'יימס הוא הקשר הרציף עם הילדים. אתה באמת לומד להכיר אותם, גם אם התקשורת לא תמיד מילולית – לפעמים דרך מחוות קטנות, ואפילו דרך המבט".
כעת, בתוך המציאות המורכבת של המלחמה, הקשר הזה מקבל משמעות עמוקה עוד יותר.
"מה שאני לוקחת מהביקורים עם אילן זו תחושת סיפוק גדולה, הידיעה שאני עוזרת לו ומקלה קצת על המשפחה שלו. זה אולי משהו קטן – אבל בתקופה כזו, זה משמעותי מאוד".
גם אנחנו בצ'יימס ישראל ממשיכים לפעול בכל רחבי הארץ, מתוך אותה תחושת אחריות.
הצוותים והמתנדבים שלנו מגיעים לכל מקום שבו יש צורך, תומכים במשפחות בתוך הבית, ושומרים על רצף של קשר, טיפול ויציבות – גם כאשר המסגרות עצמן אינן פועלות.
"לעזור לאנשים עם מוגבלויות חשוב במיוחד בתקופות כאלה," מסכמת ניקול. "החיים הופכים למורכבים הרבה יותר ולפעמים גם מעשה קטן יכול לעשות שינוי גדול".
בזכות התמיכה של המתנדבים אנו ממשיכים להגיע לאלו הזקוקים לנו ביותר – ולוודא שגם ברגעים הקשים ביותר, אף אחד לא נשאר לבד.
