התקפי זעם אצל פעוטות עם קשיי תקשורת: מה עומד מאחוריהם ואיך מגיבים

התקפי זעם אצל פעוטות עם קשיי תקשורת: מה עומד מאחוריהם ואיך מגיבים

הוא עומד ליד המקרר ומצביע. אתם פותחים ומציעים יוגורט, והוא זורק אותו על הרצפה. מציעים מים, והוא נשכב ליד הדלת וצורח. רק עשר דקות אחר כך מתברר שהוא רצה את הגבינה מהמדף העליון, זו עם המכסה האדום.

התקפי זעם אצל פעוטות הם חלק רגיל מההתפתחות. אצל פעוט עם קשיי תקשורת או עם עיכוב התפתחותי בתחום השפה הם נוטים להיות תכופים וחזקים יותר, והסיבה העיקרית פשוטה: פעוט שאין לו מילים לבקש, מבקש בבכי ובגוף. החדשות הטובות הן שאפשר ללמד את הפעוט דרך אחרת לבקש, עוד לפני שהוא מדבר.

למה פעוט שלא מדבר מתפרץ יותר?

מחקר של אוניברסיטת נורת'ווסטרן בארה"ב, שפורסם ב-2019, שאל יותר מ-2,000 הורים לפעוטות בני 12 עד 38 חודשים על המילים של הילד ועל התקפי הזעם שלו. פעוטות שמדברים מאוחר, כלומר אומרים פחות מ-50 מילים או לא מחברים שתי מילים עד גיל שנתיים, היו עם התקפים חמורים או תכופים בשיעור כמעט כפול מבני גילם. התקף חמור הוגדר כהתקף שבו הפעוט עוצר את הנשימה, מכה או בועט באופן קבוע. המחקר מבוסס על דיווח של ההורים ולא על תצפית, ולכן הוא מראה קשר ולא מוכיח סיבה.

הוא יודע מה הוא רוצה, ואין לו דרך לומר את זה: הגבינה מהמדף העליון, או השיר הספציפי מהטלפון. כשההורה לא מצליח לנחש, התסכול מצטבר עד שהוא יוצא בצעקה.

הוא מבין פחות ממה שנדמה: משפט כמו "עוד חמש דקות הולכים הביתה" לא אומר הרבה לפעוט עם קושי בהבנת שפה. מבחינתו, המשחק נגמר פתאום ובלי הסבר.

עומס חושי: רעש בסופר, אור חזק, ריח של בישול או הרבה אנשים בחדר יכולים להציף אותו לפני שמשהו "קרה" בכלל. הרחבנו על כך במאמר על ויסות חושי אצל פעוטות.

עייפות, רעב או כאב: פעוט שלא יכול לומר "כואבת לי האוזן" מראה את זה בהתנהגות. התקפים שמופיעים פתאום, אצל ילד שבדרך כלל רגוע יותר, הם סיבה לבדוק גם את הצד הגופני.

מה עושים בזמן ההתקף?

קודם בטיחות: מרחיקים חפצים קשים ומניחים את הפעוט על משטח רך. לא מרסנים אותו בכוח, אלא אם הוא בסכנה.

פחות מילים: בשיא ההתקף, הסבר ארוך רק מוסיף עומס. משפט אחד, קצר וקבוע, עובד טוב יותר: "אני פה. מחכים."

לתת שם לרגש: כשהוא מתחיל להירגע, אומרים בקול שקט: "כעסת. רצית גבינה." גם אם הוא לא מבין כל מילה, הוא שומע את המילים שהיו חסרות לו.

לחזור לבקשה בדרך החדשה: אם הבנתם מה הוא רצה, אפשר לתת לו, אבל אחרי שהוא מבקש בדרך שאתם מלמדים, למשל הצבעה על תמונה או תנועת יד. ככה הוא לומד שהבקשה עובדת והצעקה פחות.

מה עושים בין ההתקפים?

רוב העבודה קורית ברגעים הרגועים, ושם יש להורים הכי הרבה השפעה.

ללמד מילה חלופית אחת: בחרו בקשה אחת שחוזרת שוב ושוב ומובילה להתקפים, כמו "עוד", "די" או "הפסקה". למדו אותה בתנועת יד, בתמונה או במילה, וכל פעם שהפעוט משתמש בה, הגיבו מיד. בהתחלה זה ירגיש איטי, ולכן כדאי להתמיד באותה מילה כמה שבועות לפני שמחליטים שהיא לא עובדת.

לוח תמונות פשוט: ארבע עד שש תמונות של מה שהוא מבקש הכי הרבה, על דלת המקרר בגובה העיניים שלו. אם תמונה עדיין קשה לו, מתחילים מהחפץ האמיתי: מחזיקים את הכוס ושואלים "כוס?".

להכין את המעבר: טיימר שרואים בו את הזמן יורד, תמונה של המקום הבא, או שיר קבוע שמסמן שהמשחק נגמר. פעוט שיודע מה יקרה עכשיו מתנגד פחות.

לרשום מתי זה קורה: במשך שבוע, כתבו במחברת או בטלפון את השעה, מה קרה רגע לפני, כמה זמן נמשך ההתקף ומה עזר. הרבה פעמים מתגלה דפוס, למשל תמיד לפני ארוחת הערב או תמיד ביציאה מהגן. הרישום הזה עוזר מאוד גם לקלינאית התקשורת בפגישה הראשונה.

לשמור על עצמכם: התקף בסופר, מול אנשים שמסתכלים, מרוקן גם הורה סבלני. מותר לצאת מהתור באמצע, ומותר לבקש מבן הזוג להחליף אתכם.

מתי כדאי לפנות לגורם מקצועי?

רוב התקפי הזעם אינם סימן לבעיה. מחקר של אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס, שבדק 270 ילדים בגילאי 3 עד 6 ופורסם ב-2008, זיהה כמה סימנים שכדאי לשים לב אליהם:

  • הילד פוגע בעצמו: דופק את הראש, נושך או שורט את עצמו.
  • ברוב ההתקפים הוא תוקף את המבוגר או שובר חפצים.
  • יותר מחמישה התקפים ביום, כמה ימים ברצף.
  • התקפים שנמשכים בממוצע יותר מ-25 דקות.
  • הוא לא מצליח להירגע בלי עזרה.

כדאי לבדוק גם כשפעוט בן שנתיים אומר פחות מ-50 מילים או לא מחבר שתי מילים, גם בלי התקפים. במקרים האלה פנו לרופא הילדים או למכון להתפתחות הילד. אם כבר יש אבחון, אפשר להיעזר במדריך שלנו לצעדים הראשונים אחרי אבחון של עיכוב התפתחותי.

איך אנשי מקצוע עוזרים

קלינאית תקשורת בודקת איזו דרך תקשורת מתאימה לפעוט עכשיו, מילים, סימנים, תמונות או מכשיר, ובונה איתכם את הבקשות הראשונות. על העבודה הזו כתבנו במאמר על קלינאות תקשורת לפעוטות. מרפאה בעיסוק בודקת אם יש רכיב חושי, ועוזרת לבנות שגרה וסביבה שמפחיתות עומס. עובדת סוציאלית מלווה את ההורים, ועוזרת לברר אילו זכויות ומסגרות מגיעות לילד.

מעון יום שיקומי: עבודה על תקשורת בכל יום

כשקשיי התקשורת הם חלק מעיכוב התפתחותי רחב יותר, מעון יום שיקומי מאפשר לעבוד עליהם כל יום, בתוך השגרה. הטיפולים במקצועות הבריאות ניתנים במעון עצמו, במימון קופת החולים ובמקום הטיפולים בקופה, והצוות יכול להשתמש באותם סימנים ובאותו לוח תמונות שיש לכם בבית. ההשתתפות של ההורים נקבעת לפי ההכנסה לנפש ומשולמת לרשות המקומית, במסלול שונה מסבסוד מעונות יום רגילים. את הזכאות בודקים מול המחלקה לשירותים חברתיים ברשות, ואת השלבים פירטנו במדריך לדרכי הקבלה למעון יום שיקומי.

שאלות נפוצות

האם להתעלם מהתקף זעם? לא מתעלמים מהילד. נשארים לידו ושומרים על בטיחות, ומה שמצמצמים הוא הדיבור וההסברים בזמן ההתקף. לבקשה עצמה חוזרים כשהוא נרגע.

עם מי מתייעצים קודם? עם רופא הילדים, או ישירות עם המכון להתפתחות הילד בקופת החולים. כדאי להביא את הרישום של שבוע ההתקפים, כי הוא חוסך הרבה שאלות.

Chimes Israel Association Logo

הצטרף לניוזלטר שלנו

תרומות

מעוניין גם לתרום?