סל שיקום משרד הבריאות הוא תוכנית המעניקה מעטפת שירותים עבור מתמודדי נפש, במטרה לשלב אותם בקהילה. סל שיקום נוגע למגוון תחומי חיים, כגון: תעסוקה, לימודים ושעות הפנאי והוא מאפשר לזכאים לו ליהנות מליווי צמוד ותמיכה רצופה של אנשי מקצוע, במהלך תהליך השיקום והשילוב.
סל שיקום משרד בריאות – מי זכאי?
הזכאות לסל השיקום ניתנת בתנאים מסוימים. תושבי ישראל בני 18 ומעלה, שביטוח לאומי קבע להם נכות רפואית בסך 40% או יותר, יכולים להגיש בקשה לקבלת סל שיקום. ביטוח לאומי מגדיר גם מי לא זכאי לסל: מי שלא נמצא במעקב פסיכיאטרי סדיר, מי שמתנגדים לתהליך, מכורים פעילים לאלכוהול ולסמים ומי שהביטוח הלאומי דחה את תביעת הנכות שלהם.
השירותים השונים במסגרת סל השיקום
כאמור, סל שיקום משרד הבריאות מעניק מעטפת תמיכה הדוקה, במגוון תחומי חיים. זאת במטרה לסייע למתמודדי הנפש להשתקם ולהשתלב בקהילה ובחברה בצורה מיטבית. בין התחומים שמכסה סל השיקום ניתן למנות:
- שירותי דיור. שירותים אלו נחלקים למגורים בהוסטל, בדיור מוגן או בקהילה תומכת. כל אחד מהסדרי המגורים פועל לפי מודל שונה, בהתאם לצורך ולמצבו של מתמודד הנפש בעת הכניסה למגורים. למשל, בהוסטל הליווי של אנשי המקצוע הדוק והם נמצאים עם הדיירים 24 שעות ביממה. מודלים אחרים מאפשרים היטמעות בקהילה, עם שעות ליווי של אנשי מקצוע שונים.
- סיוע כספי על סך 3500 ₪, ברכישת ציוד ראשוני למגורים (ריהוט, מיטה, מכשירי חשמל וכדומה).
- השלמת השכלה ולימודי אוריינות דיגיטלית.
- מרכזי ייעוץ למשפחות מתמודדי הנפש.
- טיפולי שיניים מסוימים ללא עלות.
- סומכות שיקומית, בהתאם לתוכנית ליווי מותאמת אישית.
- חונכות חברתית, שילוב בפעילויות ובחוגים בקהילה באמצעות תוכניות שילוב שונות ומועדונים חברתיים המיועדים למתמודדי נפש.
- סיוע בשיקום תעסוקתי, במפעלים מוגנים או בשוק הפתוח.
מה חשוב לצרף לבקשה עבור סל שיקום משרד הבריאות?
הפנייה עבור סל שיקום משרד הבריאות צריכה להיות מפורטת כמה שיותר ולכלול מסמכים שמשרד הבריאות דורש, כדי שיוכל לבחון את הבקשה. המסמכים הם:
- דו"ח רפואי, כולל סיכום מחלה, הממולא על-ידי הפסיכיאטר.
- אם פונים באמצעות מערך אשפוז – דו"ח סיעודי.
- סיכום פסיכו-סוציאלי של הגורם המטפל.
- אבחונים ודו"ח הערכה תפקודית.
- נימוקים והמלצות של הגורמים המפנים.
- דיווח ממחלקת השיקום של המוסד לביטוח לאומי.
- מסמכים המעידים על אחוזי הנכות וסעיפי הנכות שנקבעו למתמודד הנפש.
- טופס ויתור סודיות חתום.
כמו כן, אם תוכנית השיקום ממליצה על הפניה למסגרת דיור במודלים השונים, יש לצרף אישור זכאות לסיוע בשכר דירה מטעם משרד השיכון. את הזכאות לסיוע בשכ"ד יש להגיש בנפרד, לוועדה של משרד השיכון. אם אין עדיין אישור, אפשר לצרף את צילום הבקשה למשרד השיכון. בנוסף לאלו, מומלץ לצרף כל מסמך רלוונטי, מהעבר או מההווה, המאפשר לאמוד לעומק את מצבם של הפונים ויכול להשפיע על החלטת ועדת סל שיקום משרד הבריאות. ככל שהבקשה מפורטת יותר וכוללת מראש את כל המסמכים הדרושים, כך גדל הסיכוי לקבל אישור זכאות לסל שיקום. זו ההזדמנות של מתמודדי הנפש לעשות את הצעדים הראשונים בדרך לחיים מלאי מימוש עצמי, תחושת מסוגלות ושילוב במרקם החיים הנורמטיבי.
הגורמים שיכולים לשלוח את הבקשה
- אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש בקופות החולים בקהילה או מהצוות הסוציאלי בבתי חולים פסיכיאטריים.
- נציגי שירותי הרווחה.
- אנשי מקצוע ממרפאה לבריאות הנפש של משרד הבריאות.
- מטפלים פרטיים: פסיכיאטרים, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, מרפאים בעיסוק או אחים מוסמכים.
אם מתמודדי הנפש לא מלווים באמצעות גוף מטפל מסייע, הם או בני משפחתם יכולים לשלוח את טופס הבקשה ואת המסמכים הדרושים, כולל מכתב מהרופא הפסיכיאטרי המטפל. את הבקשה שולחים לוועדת השיקום האזורית והיא זו שבוחנת את הבקשות ונותנת את החלטותיה לגבי זכאות.
סיום התהליך וההתחלה של דרך חדשה
לאחר הגשת הבקשה, ועדת סל שיקום משרד הבריאות תזמן את הפונים עד כחודש מקבלת כל המסמכים הדרושים. לאחר הפגישה עם הפונה, תחליט הוועדה אם לאשר את התוכנית השיקומית במלואה או באופן חלקי, תציע שינויים ותוספות במידת הצורך, או תדחה את התוכנית ואת הזכאות על הסף. אם לא אושרה הזכאות, אפשר לערער על החלטות הוועדה עד 45 יום מקבלת ההחלטה, באמצעות מכתב לאגף בריאות הנפש במשרד הבריאות.
אם ההחלטה מאושרת, יש לפנות תוך חצי שנה מיום קבלת הזכאות לחברות ולעמותות השונות המעניקות את השירותים הנכללים בסל שיקום משרד הבריאות.
